אין שפה גרמנית אחת
אין שפה גרמנית אחת. יש גרמניה עם כללי דיקדוק ומבטא משלה. יש שווייץ עם כתיב ייחודי ותפיסה תרבותית אחרת. יש את אוסטריה עם אוצר מילים מקומי שחי ונושם ברחובותיה.
כל מי מי שמבקש “תרגום לגרמנית” מקבל טקסט כללי שאינו מתאים לאף אחד מהקהלים. מי שמבקש “תרגום לגרמנית”, “תרגום לשווייץ” או “תרגום לאוסטריה” מקבל מסמך משפטי תקף, קמפיין שיווקי אפקטיבי ואתר שעולה לראש תוצאות החיפוש. זה ההבדל בין נוכחות בשוק לבין אובדן לקוחות.
בפועל, העולם דובר גרמנית היא מטריצה המורכבת ממספר תקנים לשוניים ודיאלקטים: גרמניה, שווייץ, אוסטריה, וגם אזורי חיץ כמו "טירול" הדרומית בצפון איטליה ואלזס במזרח צרפת.
המשמעות העסקית לדיאלקטים בגרמנית
המשמעות העסקית פשוטה: מה שעובד מצוין בברלין עלול להיראות זר בציריך, ומה שעובד בוינה עלול לשקוע בתוצאות החיפוש במינכן. התאמה דיאלקטית אינה אינה קישוט סגנוני, תרגום לדיאלקט מותאם לקהל היעד הינו מנוע לדיוק משפטי, ל-SEO ולמיתוג שמוכר.
מה הוא “דיאלקט” ומדוע זה צריך לעניין כל מי שאינו דובר גרמנית?
דיאלקט הוא דרך דיבור וכתיבה מאפיינת אזור גאוגרפי או מדינה. במרחב דובר הגרמנית קיימות גרסאות תקניות נפרדות בכל מדינה גרמניה, אוסטריה ושווייץ וכל אחת מהן כוללת כללי כתיב, ניסוח ואוצר מילים ייחודי.
דוגמאות להבדלים
בגרמניה כותבים עם ß, בשווייץ לעולם לא תראו את הסימן הזה אלא ss, ובאוסטריה קיימים מונחים יומיומיים שונים לחלוטין מאלו שבגרמניה.
לצד השפה הרשמית פועלים גם דיאלקטים מקומיים המעצבים את אופן הדיבור והכתיבה. מבחינה עסקית, המשמעות ברורה: כל מי שמתעלם "מתקן הדיאלקט המקומי" מסתכן בחוזים משפטיים שאינם תקפים, בקמפיין שאינו פוגע במטרה ובאתרים שלא מקודמים נכון בגוגל.
אי־התאמה דיאלקטית בתחום המשפטי עלול להיות סיכון עסקי
מיתוג ומכירות לקוח מקומי מרגיש מיד אם הטקסט נכתב במיוחד עבורו או שהעתיקו טקסט “גרמני בדיאלקט כל שהוא. ברגע שהשפה נשמעת זרה, רמת האמון יורדת. לעומת זאת, שימוש נכון ומדוייק בדיאלקט המקומי יוצר קרבה.
שלושת שווקי היעד המרכזיים בשפה הגרמנית
גרמניה (DE)
בגרמניה מקפידים על כתיב תקני הכולל שימוש באות ß. עבור הקהל המקומי, מסמך או אתר שבו חסרה האות נתפס לעיתים כלא מקצועי. לכן, כשמדובר במסמכים רשמיים, חוזים משפטיים, קטלוגים טכניים או אתרי תדמית, חשוב להשתמש בגרסה גרמנית מדויקת בהתאם לכללי התקן. הקפדה על כך משדרת אמינות ומקצועיות מול שותפים ולקוחות גרמנים.
שווייץ (CH)
בשווייץ הכתיב התקני שונה במובהק: במקום ß כותבים ss. בנוסף, קיימים הבדלים באוצר המילים ובסגנון הקריאה, היוצרים שפה עם גוון מקומי מובהק. אתר או חוזה המגיע לשוק השווייצרי תוך שימוש ב-ß משד שמדובר בתוכן שאינו שייך למקום, מה שמרחיק את הקהל ויוצר תחושת חוסר אותנטיות. התאמה לסטנדרט השווייצרי אינה המלצה זו דרישה חשובה בדרך להצלחה.
אוסטריה (AT)
באוסטריה הכתיב דומה לגרמניה, אך חיי היומיום מביאים איתם מילים ייחודיות והבדלים תרבותיים בולטים. תחומים כמו מזון, קמעונאות ותיירות רגישים במיוחד להבדלים הללו: מתפריט במסעדה ועד קמפיין פרסומי, שימוש במונחים הנכונים הוא תנאי לקבלת אמון מהקהל האוסטרי. תוכן שמותאם במדויק לשוק המקומי הוא זה שמבדיל בין פרויקט שמרגיש “מיובא” לבין מותג שנתפס כחלק מהתרבות המקומית.
דוגמאות מעשיות שאוהבים לראות
רשת בינלאומית למכירת אופניים פתחה אתר “בגרמנית כללית” לכל המדינות דוברות השפה. בשווייץ כמעט אף אחד לא קנה,כיוון הקהל לא חיפש את המילה שנכתבה באתר, אלא מילה מקומית אחרת. מבחינת הלקוחות המוצר פשוט לא הופיע בחיפושים, כאילו הוא אינו קיים.
לאחר שהחברה התאימה את האתר במיוחד לשוק השווייצרי החליפה את המילה למונח שהקהל באמת משתמש בו, תיקנה את פרטי התשלום למטבע מקומי והוסיפה כמה ביטויים שוטפים מהתרבות המקומית שיעור המכירות עלה בצורה חדה. מה שנראה בהתחלה כבעיה במוצר היה בעצם בעיה בתרגום.
• מסעדת שף בווינה השיקה הזמנה אונליין במונחים גרמניים כלליים. אחרי החלפה לדיאלקט אוסטרי מקומי, שיעור ההשלמה בסל עלה משמעותית
• סטארטאפ תעשייתי חתם מסמך כוונות עם צד שווייצרי בנוסח “גרמני”. היועץ המשפטי בציריך דרש תיקון לנוסח ולמראי המקום. שבועות של עיכוב שניתן היה למנוע בהגדרת יעד דיאלקטי כבר
איך מגדירים נכון את יעד התרגום
שאלות שיש לשאול לפני שנכנסים לתהליך התרגום:
- היכן בדיוק ישתמשו בטקסט? בדף נחיתה? דוקומנטציה? במסמך משפטי? מודעת חיפוש?
- מי קהל היעד?. פרטי, B2B, ציבורי. חשוב להבין ברן אינה וינה.
התאמה משפטית בלי כאבי ראש
כשמתרגמים חוזה או מסמך רשמי לגרמנית, חשוב להבין דבר פשוט: כל מדינה דוברת גרמנית מדברת בשפה משפטית אחרת. בגרמניה מצטטים חוקים מתוך ספר החוקים הגרמני (BGB), בשווייץ מתייחסים לספר החוקים המקומי (OR). אם מתרגמים “על אוטומט” לגרמנית ומערבבים בין דיאלקטים שונים חוזה תקף עלול להפוך למסמך חסר ערך.
מעבר לכך, גם פרטים קטנים עושים הבדל בין תרגום מקצועי איכותי לתרגום הטעון שיפור: בשווייץ משלמים בפרנקים ולא ביורו, לכן חוזה שמדבר על מטבע לא מתאים מתפרש כטעות. אפילו סימנים בכתיבה כמו האות ß בגרמניה לעומת ss בשווייץ עלולים לבלבל אם לא מקפידים על הדיאלקט הנכון.
בשורה התחתונה: התאמה דיאלקט בתחום המשפטי נכונה מונעת עיכובים, חוסכת תיקונים יקרים, ובעיקר משדרת לצד השני שאתה מקצועיות והבנת השוק המקומי.
מיתוג וקול שיווקי הנשמעים מקומיים
אחד הסודות לחדירה מוצלחת לשוק דובר גרמנית הוא לדבר בקול שנשמע מקומי ואותנטי.
איך פונים ללקוח דובר גרמנית? בנק בציריך מצפה לנוסח רשמי ומכובד, בעוד סטארטאפ בברלין יעדיף פנייה קלילה וצעירה.אין זו שאלה של נימוס זו הדרך לגרום ללקוח להרגיש שיכות למותג.
מילים שמחברות בין אנשים : בשווייץ, אתר המוכר אופניים יישמע טבעי רק אםייעשה שימוש ישתמש במונחים המקומיים. באוסטריה, תפריט מסעדה חייב לדבר בשפה היומיומית אותה מבינים הלקוחות. אחרת הטקסט ייראה מתורגם ולא שייך למקום, והלקוחות עלולים לדלג הלאה.
רגישות תרבותית: גם בתוך גרמניה יש אזורים בעלי מאפיינים לשוניים מקומיים. הכרה בדקויות האלה, גם אם לא מתרגמים בהן בפועל, יוצרת חיבור רגשי ואמון מול הקהל.
השורה התחתונה: כשקול המותג נשמע מקומי הלקוחות נשארים יותר זמן באתר, לוחצים יותר על כפתורי פעולה, ובסופו של דבר גם בוחרים בניסוחים המדברים בדיאלקט מוכר.
צ’קליסט פרויקט דיאלקטי השפה הגרמנית
לפני שנכנסים לעולמות דוברי הגרמנית גרמניה (DE), אוסטריה (AT) ושווייץ (CH) חשוב לעבוד עם מתודולוגיה מסודרת. להלן הצ’קליסט שיבטיח שהמסרים שלכם יישמעו נכונים, ויגיעו ללקוחות הנכונים:
החלטת יעד ברורה במסמכים משפטיים חובה לציין מראש לאיזו מדינה מיועדת הגרסה המתורגמת לגרמנית. באתרים ובקמפיינים שיווקיים יש לבנות גרסה ייעודית לכל מדינה. גרסה אחת “כללית” פשוט לא מספיקה.
צוות מנצח לתרגום אתרי אינטרנט השילוב הנכון הוא מתרגם מקומי שמכיר את הניואנסים של השפה, לצד עורך SEO שמבצע מחקר מילות מפתח ומטפל בהגדרות hreflang. יחד הם מבטיחים שגם השפה וגם הקידום יעבדו לטובתך.
לקסיקון חי ומתעדכן צרו טבלת מונחים בשלושה טורים (DE, AT, CH) בתחומים כמו מזון, תיירות, תחבורה ושירותים פיננסיים. עדכנו אותה כל רבעון גרמנית כמו כל שפה חיה משתנה, וכך גם הרגלי החיפוש.
אוטומציה זהירה ניתן להפעיל כללים אוטומטיים לדוגמה, להמיר את האות ß לגרסה ss בשווייץ אבל תמיד חייבת להיות בקרת איכות ידנית. אחרת עלולים להיווצר בלבולים משמעותיים במילים דומות.
מדוע “גרמנית אחת לכולם” היא פתרון מסוכן
תרגום לגרמנית לגרסה כללית נראית קלה וזולה, בדיעבד מתבררת כיקרה. כל גרסה “כללית” תסבול מאחת משתי בעיות: או שהיא תישמע זרה לאחד השווקים, או שהיא תכתוב לכולם בצורה כה כללית עד שהיא לא תשכנע אף אחד.
גם מבחינת SEO, גרסה יחידה שמתחרה על שלושה שווקים תתקשה לבנות רלוונטיות מקומית ולקבל קישורים אורגניים מהתקשורת המקומית. סיכוי גבוה שתראה תוצאות בינוניות במקום שלוש עקומות צמיחה חדות.
רגישות תרבותית באזורי גבול גרמניה, מדוע זה חשוב לכל עסק?
כשחושבים על תרגום לשפה הגרמנית, רוב האנשים מדמיינים את גרמניה בלבד. האמת היא שבעולם האמיתי יש אזורים שלמים מחוץ לגרמניה שבהם מדברים גרמנית וכל אחד מהם מביא איתו סיפור תרבותי ייחודי.
- באיזור "טירול" הדרומית שבאיטליה מדברים גרמנית לצד חוקים ומנהגים איטלקיים.
- באיזור "אלזס" שבצרפת השפה והתרבות מתערבבות כבר מאות שנים בין גרמנית לצרפתית.
- בליכטנשטיין, מדינה קטנה בין שווייץ לאוסטריה, סגנון הדיבור והכתיבה מושפע מהשכנות הקרובות.
מה המשמעות לכל מי שמתרגם לשפה הגרמנית?
אם אתם מתרגמים חוזה, מסמך רשמי או אתר אינטרנט המיועדים לקהל מאזורים האלה, חשוב להתאים את הטקסט לקהל: במינוחים, בסגנון, וגם במילות קישור. תוכן שאינו מתחשב ברקע המקומי ייראה זר ופחות אמין, בעוד תוכן המותאם כראוי משדר חיבור, רגישות וכבוד לקהל היעד.
גם בתוך גרמניה יש ניבים אזוריים לדוגמה בצפון גרמניה קיימת שפה מקומית בשם Low German, שקיבלה הכרה רשמית כשפה אזורית. אזכור חכם לדקויות כאלה יכול להעמיק את האמון ולבנות תחושת קרבה, גם אם הטקסט הרשמי נשאר בגרמנית תקנית.
היתרונות בהתאמת הדיאלקט לשפה הגרמנית
תרגום לגרמנית הינה החלטה אסטרטגית. כשעובדים עם דיאלקטים, מרוויחים תוקף משפטי, נראות אורגנית, ושפה שמרגישה לקהל כמו בית.
כשמדלגים עלהתאמת הדיאלקט, משלמים בריבית: עיכובים בחוזים, קמפיינים המדלגים מעל הלקוח, ואתר שמדבר “גרמנית שאינה של אף אחד”. ההמלצה פשוטה ליישום: להפסיק לבקש “תרגום לגרמנית” ולהתחיל לבקש “גרסה ל-DE, גרסה ל-CH, גרסה ל-AT”.
